החלטה בתיק ת"א 46353-06-11

1. מונחת בפני בקשה לשחרור ערבות בנקאית בסך 50,000 ש"ח מטעם התובעים/ המבקשים.

2. המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה כי מדובר בערובה שהופקדה להבטחת נזקיהם ממתן צו המניעה הזמני שניתן בתיק ובוטל. בהחלטה מיום 28.6.2011 במסגרתה הורה ביהמ"ש על הפקדת הערובה ניתן צו המונע את הריסתו של מבנה רעוע ומסוכן שעמד בחזית המגרש השייך למשיב 1 והושכר למשיב 3. צו המניעה עמד בתוקפו החל מיום 28.6.2011 עד למועד מתן פסק הדין שניתן ביום 15.10.2012. לגישת המשיבים, הוצאות המשפט שנפסקו בפסה"ד בסך 5,000 ש"ח לכל נתבע לא הספיקו לכסות את שכה"ט שנאלצו לשלם עבור הגנתם בתיק; הצו מנע את הריסת המבנה שעמד בחזית המגרש והפריע לכניסה ליחידה הדרום מזרחית של הנכס ומנע השכרתו לצד שלישי משך למעלה משנה וחצי. ע"פ חוו"ד שמאית שטח היחידה 50 מ"ר ודמי השכירות שניתן היה לקבל עומדים על סך 5,000$ לחודש. בהכפלת הסכום במספר החודשים בהם צו המניעה עמד בתוקף מגיעים לסכום 323,000 ש"ח. לטענתם חווה"ד עומדת גם במבחן המציאות לאור דמי השכירות של חנות נוספת הנמצאת בנכס; זאת ועוד, הפסקת עבודות ההריסה בעיצומן בעקבות מתן הצו גרמה למשיב 3 נזק נוסף בסך 35,000 ש"ח המהווה תשלום לקבלן בשל הפסקת העבודות.

3. בתשובה לתגובה טוענים המבקשים כי שילמו למשיבים 20,000 ש"ח בגין הוצאות משפט וסכום זה שולם; המדובר במרתף בגודל 25 מ"ר שהושכר ע"י כונס נכסים כבר למעלה משנתיים מיום 6.10.10 במחיר 2,500 ש"ח לחודש בהסכם שכירות שקיבל את אישור ביהמ"ש; המשיבים רצו להרוס את המרתף בשביל ל"הציק" לבית הכנסת ולא לשם הפקת רווח כלכלי. לפיכך לא נגרם למשיבים נזק ממניעת ההריסה. להפך, הם הרוויחו כסף מכך שעזרת הנשים לא נהרסה; גם עתה, לאחר שבוטל צו המניעה לא הזדרזו המשיבים להרוס את עזרת הנשים אשר כנגדה בוטל צו המניעה. כנגד המשיבים הוצא צו הפסקת עבודת השיפוץ ומשלא חדלו בעבודה הוצא כנגדם צו הריסה וזאת משום שהיחידות נמצאות מחוץ לקו בניין ולא ניתן להכשירם בשום דרך. ביהמ"ש לא יתן פיצוי על מניעת שימוש האסור על פי חוק; צו המניעה לא מנע מהמשיבים להשכיר את המרתף; הסכום 35,000 ש"ח לא שולם ע"י המשיבים, מה גם ולא צורפה חשבונית או קבלה; במשך רוב התקופה היה צו מניעה של ביהמ"ש העליון ומשכך ממילא לא יכלו המשיבים לבצע מאומה בנכס.

דיון והכרעה  

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לה סבורני כי דינה להתקבל.

 בהחלטת כב' הש' מנחם קליין מיום 28.6.2011 נקבע בסעיף ד':

" פיקדון כספי במזומן בסך 50,000 ש"ח או ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית... כעירבון להבטחת פיצוי המשיבים על כל נזק שיגרם למשיבים כתוצאה ממתן הצו אם יבוטל או יפקע הצו ו/או יקבע שלא היה מקום לבקשו ו/או תפסק התובענה."

5. כידוע, תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 מקנה לביהמ"ש שדן בתובענה סמכות להורות על חילוט העירבון:

" 371.   (א)  פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם."

6. על המבקש את חילוט העירבון להוכיח את גובה נזקיו הנטענים כאשר נקבע כי חילוט עירבון אינו סעד שניתן ע"י ביהמ"ש כדבר שבשגרה, ראו גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, 530:

" על המבקש לחלט עירבון להוכיח שנגרמו לו נזקים או הוצאות וכן להביא כמות מינימלית של ראיות להוכחת גובה הנזק. חילוט עירבון הוא מהלך קיצוני ואין הוא ניתן כסעד שבשגרה ובאופן אוטומטי, אלא על פי שיקול דעתו של בית המשפט ועל פי הראיות שהובאו לפניו."

7. בענייננו המשיבים לא הגישו בפועל בקשה לחילוט העירבון. על נזקיהם והתנגדותם לשחרור הערבות הבנקאית תוך בקשה ל"פסיקת הוצאות ראויות" ניתן ללמוד מהתשובה לבקשה. בתגובתם לא צירפו המשיבים תצהיר לתמיכה בטענותיהם ומסיבה זו בלבד דין תגובתם להידחות.

בנוסף ולחילופין, אף לגופו של עניין יש בקשתם לפסיקת הוצאות וחילוט העירבון, שכן הנזקים הנטענים לא הוכחו באופן מספק. על מנת לקבוע גובה דמי שכירות יש לבחון מה גודל הנכס (עליו חלוקים הצדדים), האם השכרת הנכס מהווה פעולה חוקית אם לאו, מהו גובה דמי השכירות הראוי וכיוצא בזה. המדובר בעניינים אותם יש לבחון בראיות ולא ניתן להכריע בהם על פי התגובה כפי שהוגשה. הוא הדין לגבי הטענה בדבר תשלום בסך 35,000 ש"ח לקבלן  - כל שצורף הוא דרישת תשלום כביכול, ללא כל אסמכתא שתשלום זה בוצע בפועל.

8.כמו כן, אין מחלוקת כי ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי גם ע"י ביהמ"ש העליון. בתגובה לבקשה לא הוכח שהנזקים הנטענים נגרמו בהכרח מצו המניעה שניתן במסגרת תיק זה.

לאור כל האמור לעיל, דין בקשת התובעים להתקבל. הנני מורה על שחרור הערבות הבנקאית לידי ב"כ התובעים. יובהר כי על האחרון להגיע פיזית למזכירות ביהמ"ש על מנת לקחת את הערבות הבנקאית האמורה.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג , 11 דצמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: